לקחת הכל בלי רגע לחשוב
לקחת את הצעד הקשה מכל
הפחד הנורא והאיום
אבל עשית את זה!
חשבתי שחרב עליי עולמי
שאין לי עוד תקווה בחיים
מי ירצה אותי עכשיו אחרי
שעזבת אותי והשארת אותי ככה?
עם מלא חלקים מפוזרים
לב שבור לרסיסים
עם חוסר ביטחון לחלוטין
ועם הגרוע מכל-
עם המחשבה שאני לא מספיק טובה
לא לך ולא לאף אחד אחר
ושאף אחד לא ירצה אותי יותר
הזמן עובר ואני מנסה לאסוף את השברים
להשלים אותם ולהדביק אותם בחזרה
בכדי שאני יוכל להמשיך הלאה,
אבל המשפט חרוט במוחי:
" את לא מספיק טובה בשבילי "
והאמנם לא אמרת את זה בדיוק ככה,
אבל אמרת את זה בצורה עקיפה וישירה.
וכל אחד שמנסה להתקרב, אני מבריחה
וכל רגש שמנסה להיפתח, נסגר.
אני לא מכירה את עצמי יותר..
תגיד לי איך אנשים יכירו אותי,
אם אני בעצמי לא מכירה?
אני מנסה למצוא פתרונות,
לחשוב קצת על עצמי, להינות
לא להכיר , לא להיפתח
לתת ללב להתאחות עם הזמן
וכשהאחד המתאים יבוא,
אני יוכל להכיר לו את עצמי החדשה-
בחורה שמלאה בביטחון, שמאמינה בעצמה,
בטוחה שהיא אישה מוצלחת
ושאף אחד לא ישבור במילים סרק!
;){kind=link}